המאמן לא אמר “תנצחו יותר משחקים.”

הוא אמר, “הצלחה חסרת משמעות אלא אם כן אנחנו משמעותיים.”

יש הבדל בין להשיג משהו לבין לעשות הבדל. אחד ממלא את ארון הגביעים. השני ממלא את החיים של מישהו אחר.

אנחנו מודדים הצלחה כל הזמן. הכנסות, תארים, דירוגים, עוקבים. אבל משמעות לא מופיעה על לוח התוצאות. היא מופיעה עשרים שנה מאוחר יותר, כשמישהו שבקושי זוכרים אומר, “שינית לי את הכל.”

מורה לחינוך גופני בווירג’יניה עשה את אותה עבודה ארבעים שנה. בלי קידומים. בלי כותרות. פשוט הגיע כל בוקר והתייחס לנערים כאילו שווה להאמין בהם. אחד מהם הפך לחיל נחתים. הוא עדיין מצביע אחורה על שיעור ההתעמלות ההוא.

איש ההון סיכון שיושב בדירקטוריון של NVIDIA? הוא היה אומר את אותו הדבר. הניצחונות שמצטברים הם לא העסקאות. הם האנשים.

הצלחה היא מה שאתה משיג בריק. משמעות היא מה שאתה משיג דרך אחרים.

רובנו רודפים אחרי הדבר הלא נכון.